הכנה לצום 

החל משנות העשרים של המאה הקודמת, החל טיפול באמצעות צומות, לאנשים הסובלים ממחלות שונות.
הצום מאפשר לגוף לרפא את עצמו, ראשית, מעצם כך שאין כניסה של חומרים רעילים אל הגוף באמצעות המזון, ומכאן שאין הכבדה על פעילות האיברים שתפקידם פירוק ופינוי הרעלים השונים האלה, ושנית, משום שהאנרגיה המנוצלת בד"כ לעיכול המזון משמשת במהלך הצום לפינוי רעלים מהרקמות.

לצום יתרונות רבים, והוא מביא לחיזוק הגוף, שיפור ההרגשה, מניעה וריפוי של מחלות רבות. ניתן לצפות בבעלי חיים שונים שנמנעים ממזון כאשר אינם חשים בטוב, או כאשר עברו טראומה כלשהי. גם תינוקות אוכלים פחות כאשר הם חולים.
ישנן אסכולות שונות הממליצות על צום של יום אחד בכל שבוע, ואחרות שממליצות על צומות ארוכים יותר של שבוע ואף של חודש. תהליכים רוחניים שונים מלווים בצום, שעוזר להגיע לדרגות רוחניות גבוהות יותר.
צום רפואי תמיד יעשה בהשגחת מטפל או רופא, וילווה בשתיית נוזלים מרובה, בשל חשיבות המים לפינוי הרעלים מהדם.
כבר כמה שעות לאחר תחילת הצום המערכת החיסונית משתפרת, ויש עליה של כמות התאים הלבנים בדם.
השינויים ממשיכים בהדרגה, מערכת העיכול מתנקה, ההרגשה הכללית הולכת ומשתפרת, ונוצרת תחושה נעימה של קלילות.

יחד עם זאת, לעיתים בתחילת הצום, עקב פינוי הרעלים מהרקמות, נוצרות תחושות לא נעימות, אותן חלקנו מכיר מצום הכיפורים, או מיום שבו פשוט לא אכלנו דבר. ניתן להימנע מתחושות אלה, או להפחית אותן, במידה והמעבר לצום יהיה הדרגתי, ויאפשר לגוף להסתגל לשינוי המהותי הזה.

לכן, לקראת צום יום הכיפורים, כדאי להתחיל ולהכין את הגוף כבר כמה ימים מראש.

הפחתה הדרגתית של כמויות המלח במזון, שתיית קפה, שתיית קולה ועישון סיגריות - מוצרים שהפסקה פתאומית של צריכתם עשויה לגרום לכאבי ראש, תחושת חולשה, רעד ועוד...

ביום הצום (ומומלץ גם ביום שלפניו), עדיף לוותר על סוכר, שיכול לגרום לתחושת רעב וחולשה לאחר תחילת הצום, וכדאי להגביר את כמויות שתיית המים. רצוי לשתות כוס אחת בכל שעה, מאחר שתייה לאורך זמן עדיפה על שתייה מרוכזת של כמויות גדולות, משום שהגוף מצליח להעלות את נפח הנוזלים בדם בהדרגה, ולא מפריש מיידית את הנוזלים בשתן, על מנת לשמור על איזון המלחים שבו.
חשוב לזכור שבמהלך הצום הגוף מאבד בעיקר נוזלים, ומנצל ראשית מאגרים של גליקוגן (הנאגרים בכבד ובשריר) לאנרגיה. בשלב הבא מפורק חלבון בגוף, וקשה לומר שהגוף מאבד רקמת שומן על מנת לקיים את עצמו ביום הצום- מכאן שהצום לא תורם להרזיה, וכדאי לקחת את זה בחשבון כשמתכננים את הארוחות שסביבו.

לאורך היום מומלץ לאכול מספר ארוחות קטנות ומגוונות, שיספקו לגוף חומרי אנרגיה, שיהיו זמינים לאחר תחילת הצום. צריכה של פחמימות מורכבות, כגון דגנים מלאים (למשל אורז), קטניות וירקות שורש, וכן של סיבים תזונתיים (המצויים בדגנים מלאים, פירות וירקות) תעזור למתן את קצב העלייה של רמות הסוכר בדם, ותתרום לתחושת שובע לאורך זמן.
רצוי להימנע ממזונות שומניים או מטוגנים, מכיוון שהם גורמים לצמא, להרגשה של כבדות ואי נוחות במערכת העיכול, ולעיתים גם לצרבות- תחושות שאינן מקלות על התחושה במהלך הצום.
מזונות מלוחים יגרמו לתחושה של צמא, משום שהגוף משתמש בנוזלים לפינוי המלחים העודפים מהגוף.

בארוחה המפסקת עצמה, כדאי לשלב גם מעט חלבון (ביצה, בשר או עוף), ושומן (שמן זית, טחינה, אגוזים) משום שהם מאטים את פירוק המזון, ותורמים לתחושת שובע לזמן ארוך יותר. אפשר לשלב אורז, עוף, גרגרי חומוס או שעועית, בטטה, גזר, שמן זית וניתן להוסיף מעט טחינה.

לארוחה המפסקת יש לפנות זמן, כדי שיתאפשר לאכול אותה בנחת, וכך גם להיות קשובים לתחושות הגוף, ולאכול עד לתחושת השובע. יש להימנע מלאכול בלחץ, רק כדי להספיק למלא את הבטן במזון מאחר וסעודה כבדה יותר לא בהכרח תיצור תחושת שובע לזמן ארוך יותר, אולם - תחושת אי הנוחות והכבדות תורגש מאוד.

במהלך הצום יש לנוח ככל הניתן, במקום מוצל וקריר, ולוותר על חשיפה לשמש, לחום גבוה או לקור.

את הצום רצוי לסיים בהדרגה, ולא להכביד על מערכת העיכול, שלא הייתה פעילה משך שעות ארוכות.
לכן, לשבירת הצום מומלץ לשתות משקה חם, רצוי תה צמחים מומתק במעט דבש, או כוס מים פושרים, ואפשר להוסיף פרוסת לחם עם דבש, או ממרח כלשהו, כגון חומוס, שקדיה או טחינה (אפשר עם מעט דבש). אפשר לבחור גם בפרי, שמספק מעט נוזלים וסוכרים, ועדיין קל יחסית לעיכול.
כעבור כחצי שעה או שעה ניתן לאכול מנת מרק ירקות, ולאחריה מנת חלבון (קל לעיכול כגון ביצה, דגים או עוף) ותוספת של פחמימה (דגן, קטניה, לחם או ירקות מבושלים). למרות הרעב עדיף לאכול לאט ובנינוחות משום שהגוף עדיין חלש יחסית, ויתקשה לעכל מזון כבד, או בכמות גדולה.


***הנבטה של הקטניות תקצר את משך הבישול, תקל על העיכול שלהן, ותמנע תחושות של נפיחות וגזים. ההשריה עוזרת לפינוי חומרי התשמורת של הקטניות, ומפעילים את האנזימים שעוזרים לפירוקם, ותורמים גם לעיכול.
יש להשרות את הקטניות במשך כיום וחצי עד יומיים (בהתאם לסוג הקטניות- הנבטה של עדשים מהירה יותר משל חומוס), ולהחליף את המים מספר פעמים ביום. לאחר מכן להניח במסננת במקום קריר וחשוך, ולהקפיד לשטוף מעט לשמירת הלחות. כאשר מופיעים הנבטים ניתן לבשל את הקטניות.